מהם גורמים לתסמונת עייפות כרונית?

עדיין לא ברור מה הם הגורמים לתסמונת התשישות הכרונית. אמנם ידוע כי היא בדרך כלל פורצת בין גיל עשרים לארבעים, כי היא שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים ותסמיניה השונים מתועדים היטב, אך עדיין כל הגורמים החשודים הינם בגדר השערות בלבד. במאמר שלפניכם נפרט אודות הגורמים המרכזיים החשודים כקשורים לאטיולוגיה של התסמונת.

זיהומים חיידקיים ונגיפיים

תסמונת התשישות הכרונית מתפרצת במקרים רבים לאחר זיהום נגיפי שנגרם על ידי וירוס בשם אפשטיין בר (EBV), אחד מהנגיפים הנפוצים ביותר בעולם התוקפים בני אדם. עם זאת, לא ניתן לקבוע לפי הידוע לנו כיום כי כל הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית החלו לסבול מהתסמונת לאחר מקרה של זיהום כתוצאה מהידבקות בנגיף זה. כמו כן אין עדויות מניחות את הדעת בנוגע לכך שתסמיני התסמונת ממשיכים להתקיים על רקע זיהום מתמשך.

בנוסף לכך, אין מספיק מידע המאפשר לקבוע בוודאות כי האטיולוגיה של המחלה קשורה בזיהומים חיידקיים או נגיפיים אחרים. למרות כל זה, במחקרים רבים נמצא כי בקרב הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית קיימת שכיחות גבוהה של נשאות של מספר נגיפים כמו לדוגמה XMRV יחסית לאוכלוסייה הכללית. מעבר לכך, נראה כי בקרב החולים קיימת שכיחות גבוהה יחסית של זיהומים כרוניים נגיפיים וחיידקיים כאחד.

תת פעילות של בלוטת יותרת הכליה

במהלך העשורים האחרונים בוצעו מחקרים רבים שניסו לבחון האם ישנו קשר בין רמות נמוכות של קורטיזול המופרש מבלוטת יותרת הכליה לבין תסמונת העייפות הכרונית. ברוב המחקרים נמצא כי אכן ישנו הבדל מובהק סטטיסטית בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת, כלומר נמצא כי אכן רמות ההורמון נמוכות יותר בקרב הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית.

לפי אחת התיאוריות, הנתמכת בעדויות מחקריות, הרמות הנמוכות של הקורטיזול הן תוצאה של נוגדנים עצמוניים הפועלים נגד ACTH. ACTH הוא הורמון המופרש מההיפופיזה הקדמית ומטרתו לעודד את בלוטת יותרת הכליה להפריש קורטיזול.

רגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס

תיאוריה נוספת הקשורה לגורמים הורמונליים, גורסת כי האטיולוגיה של התסמונת קשורה ברגישות מופחתת להורמון בלוטת התריס ברקמות השונות. ישנם חוקרים הסבורים כי מקור הבעיה בפגמים שונים הפוגעים במעבר של ההורמון לרקמות, אחרים מאמינים כי הבעיה היא במעבר ההורמון לגרעין התא, ייתכן כי הקשירה של ההורמון לתאים לוקה בחסר על רקע בעיות בקולטנים ועוד.

תיאוריות אלו מנסות להסביר כיצד בבדיקות הדם הנערכות לחולים לא נראה כי ישנה בעיה בריכוזי ההורמונים שמפרישה בלוטת התריס, אך בכל זאת ההסתמנות הקלינית מתאימה למצב של תת פעילות בלוטת התריס.

היחלשות המיטוכונדריה

המיטוכונדריון הוא אברון המשמש כתחנת הכוח של התא. לפי אחת התיאוריות שהועלו בנושא, ישנו קשר בין היחלשות המיטוכונדריה (צורת הרבים של מיטוכונדריון) לבין התשישות ממנה סובלים הלוקים בתסמונת. תיאוריה זו אוששה במידה מסוימת במחקרים שבהם בדקו דגימות רקמה משרירים של מטופלים. כמו כן נמצא כי בקרב חולים רבים ניתן לאבחן רמות נמוכות של קרניטין, החיוני לכניסת חומצות שומן למיטוכונדריה, הנחוצות ליצירת אנרגיה. יש לציין כי לא ברור עדיין האם ההיחלשות של המיטוכונדריה היא תוצאה של התסמונת או שמא מדובר בגורם אפשרי.

עודף ברזל

לפי אחת התיאוריות שהוצעו בנושא, ישנם חולים המאובחנים עם תסמונת התשישות הכרונית כשהלכה למעשה הם סובלים ממחלה אחרת, הנקראת המוכרומטוזיס. המוכרומטוזיס הוא שם כולל המתייחס למגוון רחב של מחלות, הבאות לידי ביטוי בהצטברות של ברזל ברקמות שונות בגוף. אחד מהתסמינים המרכזיים של מחלות אלו הוא אינסומניה, המתבטאת בתשישות ועייפות כרונית.